מאמרים

שינויים ותמורות בתרבות הפנאי - המשך המאמר

מציאות זו היא זו שגרמה לכך שתרבות הפנאי תזוהה יותר מכל עם המעמד הגבוה. זיהוי תרבות הפנאי עם המעמד הגבוה לצד קריאה לחזרה לתרבות הפנאי היוונית הקלאסית הובילה לכך שתרבות פנאי תזוהה עם תרבות גבוהה כלומר אומנות בעלת ערך טכני רעיוני אסתטתי בעל עומק וחשיבה לצד דימויים ומטאפורות. תרבות גבוהה הייתה נחשבת להנאה צרופה. ניגון סונטות של מוצארט בסעודת מרעים הייתה דבר שבשגרה. וכן דיונים סוערים על ספרות גבוהה ויפה בשיחות סלון הייתה נחשבת כחלק מפעיליות שהיו ממלאות את שעות הפנאי של בני המעמד הגבוה.

כיצד הפכה תרבות הפנאי לתרבות המונית.
שאלה זו נשאלה נשאלה בקרה סוציולגים רבים יש הזיהו את תרבות ההמון כתרבות הפנאי החדשה המשולת בכיפה כתוצאה של שיעתוק יצירות בעידן הטכני אחד מהוגים החשובים של תורה זו היה וולטר בנימן שבמאמרו "היצירה בעידן השעתוק הטכני" דן רבות במעמדה של יצירה קלאסית ומקורית ולנוכח היותה מופצת לכל דכפין. האם נזילותה של יצירת מקור נשגבה כלשהי מאבדת מערכה. האם יש ברודקציה זו סימן לקריסת הבדלי המעמדות בתחום תרבות הפנאי. שאלות כאלו ורבות עוד מתחילות להישאל בקרב הוגי דעות שטוענים שההקצה המוגשמת של תרבות פנאי רדודה שמתאפיינת בבזבוז זמן של תחביבים משונים כמו יוגה צחוק או סדנאות שוקולד. לדידם יוגה צחוק הם סדנאות שלא נושאות בחובם שום מטען אומנתי נשגב רק בידור בעלמא ללא ערך מוסף. רידוד זה לטענתם, יוביל לריאקציה הפוכה של חזרה אל תרבות גבוהה שתחזיר את הבדלי המעמדות על רקע תרבותי ולא רק על מצבים סוציואקנומיים.

חזרה לחלק ראשון